החלטה בתיק ב"ש 6843/06

1.                  זו בקשה לעיון חוזר בהחלטה לעצור את המבקש עד תום ההליכים שנפתחו נגדו בתיק פ"ח 7014/06.

2.                  בכתב האישום יוחסו למבקש שני אישומים בגין עבירות מין שבוצעו על ידו, לפי הנטען, בשתי קטינות. באישום הראשון יוחסה למבקש עבירה של מעשה מגונה בנסיבות מחמירות בקטינה כבת 14. באישום השני יוחסו למבקש עבירות של אינוס, ניסיון למעשה סדום ומעשה מגונה בנסיבות מחמירות בקטינה כבת 15.

3.                  בהחלטה מיום 23.3.06 קבע בית משפט זה (כב' השופט מ' גל) שקיימות נגד המבקש ראיות לכאורה מספיקות בהחלט באשר לאישום השני, וראיות לכאורה מוחלשות יותר באשר לאישום הראשון. ההצטברות האמורה, נקבע בהחלטה, מספיקה לצורך הדרישה הראייתית למעצר עד תום ההליכים. לאור כך, בהתחשב במסוכנות הטמונה במבקש, כפי שעולה מביצוען הלכאורי של העבירות ומתסקיר המעצר ששלל את האפשרות לשחרר המבקש לחלופת מעצר, הורה בית המשפט על מעצרו של המבקש עד לתום ההליכים.

4.                  בבקשה הנוכחית מתבקש עיון חוזר בהחלטה על המעצר, זאת, לפי הטענה, משום שבמהלך שמיעת הראיות התגלו "בקיעים משמעותיים" בגרסאותיהן של המתלוננות באופן המקטין את סיכויי הרשעתו של המבקש. בהקשר זה טוען ב"כ המבקש שהמתלוננות היו יכולות להימנע מלנסוע עם המבקש והיו יכולות לחמוק ממנו, הן בעת הנסיעה והן בעת ביצוע המעשים הנטענים. מהראיות אף עולה, לפי הטענה, קיומה של קונספירציה שנרקמה בין שתי המתלוננות במטרה לגרום להרשעתו של המבקש. עוד נטען בבקשה, שאין כל ראייה לעבירת האינוס, שכן המתלוננת שטענה כי נאנסה, נבדקה והתברר כי אין כל פגיעה בקרום הבתולים ואין סימני זרע בנרתיק. כשיקול נוסף המצדיק את העיון החוזר במעצר, מצביע ב"כ המבקש על כך שהמשטרה השתהתה בביצוע המעצר אף שידעה את זהותו של המבקש מיד לאחר הגשת התלונה. מעבר לכך, נטען בבקשה, חלף זמן משמעותי מאז ההחלטה המקורית ועד למתן הכרעת הדין צפויה לחלוף תקופה נוספת של כחודשיים שלושה.

5.                  דין הבקשה להידחות. חלק מטענות הסנגור מתייחסות לעניינים שהיו ידועים עוד בעת מתן ההחלטה הראשונה על המעצר ולא נפל לגביהם כל שינוי המצדיק עיון מחדש (ראה: סעיף 52 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו - 1996; י' קדמי, על סדר הדין בפלילים חלק ראשון, (תשס"ג),317-319). כאלה הן הטענות בנוגע לשיהוי במעצרו של המבקש לאחר הגשת התלונה, והעובדה שקרום הבתולים של המתלוננת (באישום השני) נשאר שלם. מה גם שכפי שציין בית המשפט בהחלטה הקודמת, המבקש עצמו מסכים לאפשרות שהייתה חדירה של כס"מ (הודעה מיום 12.3.06 שעה 12:16, עמ' 2, ש' 15). בהקשר האחרון העיד ד"ר טרנר, שיכול להיות בהחלט שקרום הבתולים לא יפגע עקב החדרת האצבעות (פרוטוקול 2.7.06, עמ' 16, ש' 2).  גם אי המצאות תאי זרע בנרתיק הייתה ידועה כבר על פי תוצאות בדיקה המעבדה (תוצאות ביניים) מיום 12.3.06. אמנם, מהודעת המתלוננת במשטרה (הודעה מיום 5.3.06 , עמ' 3 ש' 57) והמידע שמסרה בקבלתה בבית החולים (פרוטוקול 2.7.06, עמ' 10-11), עולה שהייתה שפיכה לתוך הנרתיק וד"ר טרנר העיד שאם הייתה שפיכה כזאת ולא בוצעה שטיפה, סביר שהיו מתגלים בנרתיק עקבות זרע (פרוטוקול 2.7.06, עמ' 13). אולם, כפי שציין בית המשפט בהחלטה מיום 23.3.06, המתלוננת כנערה צעירה חסרת ניסיון מיני, יכולה הייתה לסבור שהמבקש השלים את זממו בחדירה, כפי שלגרסתה אמר לה. עוד נקבע באותה החלטה, ש"גם אם נצא מתוך הנחה שלא הייתה חדירה מלאה ואפילו אם נניח שלא הייתה חדירה כלל, הרי מבחינת העבירות לצורך גיבושה של עילת מעצר, די במעשה כפי שנעשה גם ללא חדירה, ובלבד שהראיות לכאורה תצבענה על העדר הסכמה לביצוע המעשים".

6.                  אשר לטענות בדבר פרכות ובקיעים שנפלו בגרסאותיהן של המתלוננות במהלך חקירתן, עיינתי בפרוטוקולים שהומצאו על ידי ב"כ המבקש, ואף שיכול שיעלו שאלות בעקבות העדויות כמו, למשל, מדוע הסכימה המתלוננת באישום השני (ל.א) להילוות למבקש ברכבו למרות שהיו סימנים כי מדובר באותו אדם שביצע את המעשה המגונה במתלוננת הנזכרת באישום הראשון (פרוטוקול 2.7.06, עמ' 75), אין באלו כדי לכרסם בראיות התביעה ובמשקלן באופן המצדיק שינוי ההחלטה על המעצר.

7.                  בנסיבות המקרה, גם חלוף הזמן אינו מצדיק עיון מחדש בהחלטה, מה גם שהתיק קבוע ליום 18.9.06 לסיום פרשת ההגנה ושמיעת סיכומי הצדדים. 

8.                  התוצאה היא שהבקשה נדחית.

ניתנה היום, כה באלול, תשס"ו (18 בספטמבר 2006), במעמד המבקש וב"כ הצדדים.

___________

י' עדיאל, שופט

הוקלד ע"י דנה ג. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: